במצב כאוטי – האם הכרח לשלוט באמצעות כוח חשוף ?

מאז שפרסמתי את הבלוג הקודם שלי (ביום האחרון של השנה שהסתיימה) על הכאוס בעידן הנשיאות של טראמפ, פורסם זרם של כתבות עיתונאיות על הכאוס הצפוי לעולם בעת הקרובה. חלק מהם עסק באופן שבו הממשל האמריקאי החדש מפעיל כוח ברוטלי, באופן חשוף ובלתי מתחשב.

ניראה שמה שמוביל את טראמפ – אם אפשר ליחס לו איזו כוונה מודעת, הוא לשבור את כל הכלים שניקרים בדרכו.

האם הוא מוביל אותנו אל סף הכאוס (edge of chaos)?

?ואם אנחנו מתכווננים לשם, מה אפשר לעשות בנדון

בקרב העוסקים בגישות של כאוס ומורכבות ישנו ויכוח האם האטרקטור (המצב הסופי אליו מתארגנת המערכת), המתמהווה במרחב של קצה הכאוס ניתן להכוונה או לא. האם הכוח שאנחנו נפעיל ישפיע או לא ישפיע על האטרקטור?

מבחינה פיסיקלית, האם אנחנו וקטור (וקטור הוא מושג פיסיקלי המתייחס לכוח המופעל לכיוון מסויים)?

לפי קורט לוין - שהשנה מלאו 70 למותו, כדאי להסתכל על העולם דרך העדשה של שדה כוחות (force field analysis): מה שמתרחש הוא תוצאה דינמית של שקול הכוחות הפועלים במרחב. לפי גישה זאת כדאי לנו לפעול בתוך השדה כדי להתמודד עם כוחות האחרים הפועלים בשדה. אם לא ניפעל – בוודאי שמה שהכוחות האחרים ירצו – הוא שיקרה; אם נפעיל כוח יווצר איזשהו איזון.

השילוב בין שתי הגישות מביא לטענה תיאורטית חזקה: אנחנו יכולים להשפיע על התהוות האטרקטור – אבל אנחנו לא יכולים לדעת מה הוא יהיה (בגלל הקשרים המסובכים בין סיבה למסובב המתקיימים במצבי כאוס). אקטיביסטים חברתיים הראו בעבר שאפשר להשפיע על האופן שבו ההסטוריה מתגלגלת , אף כי לא תמיד אפשר לדעת מראש לאן הדברים יתגלגו או באיזו מהירות.

הנקודה הקריטית הנגזרת מתאורית הכאוס היא שבסף הכאוס, המעבר מאטרקטור ישן (הסגנון הישן, תרבות ההתנהגות הישנה) לחדש מתרחש כ'הרף עין'.

אין לנו הרבה זמן להתארגן. אין לנו הרבה זמן לקבוע מהו הוקטור שלנו.

האם נספיק?

כדי לעצב כיוון ולהשפיע על ההיווצרותו של האטרקטור, אקטיבסטים חברתיים צריכים להתכנס ולקבוע כיווני פעולה משותפים – אחרת הם מנטרלים האחד את השני – כפי שראינו בקיץ 2011.

האם הם יספיקו?

ואיך זה קשור אלינו כאן בישראל?